קינטצ'ה נורבו, שידוע גם בשם דזונגסר קיינצה רינפוצ'ה (1961), סומן עוד בגיל 7 כאחד מהגלגולים הבולטים ביותר במסורת הטיבטית. הוא מנהיג רוחני של מספר מנזרים בטיבט, בהוטן ובהודו. כמו כן הוא מנהל את פרוייקט "84000", פרוייקט התרגומים הגדול ביותר של כתבים בודהיסטים. במערב הוא מוכר בעיקר כבמאי קולנוע (הגביע). בסרט דוקומנטרי זה נראה אותו על סט הצילום של סרטו האחרון בנפאל ("בחיפוש אחר גברת עם ניבים ושפם"), מנהל בקלות צוות צילום שלם תוך כדי שהוא מקיים פולחנים בודהיסטים עתיקים.

קיינטצ'ה נורבו יודע אולי טוב מכולם מול אילו אתגרים ניצב היום הבודהיזם. מה עדיין רלוונטי בשיטות ההוראה ותרגול של מדיטציה? כיצד הוא רואה את תפקידו כמורה בעידן זה של מפגש תרבויות, ושל טשטוש מעמדו ותפקידו של הגורו? בדרך קסומה, מראה קינטצ'ה נורבו שתפילות אל האֵלָה טארה ויצירת סרטים מודרניים, יכולים דווקא ללכת יד ביד, ושלשניהם יש את היכולת ללמד אותנו מי אנחנו.